Home
back

 

Joe

 

                                                                                                 
 

7/8/06

"ענין של זמן"

בהתחלה אמרו שהזמן יעשה את שלו. איזו מין נחמה טיפשית. זו לא נחמה, זאת עובדה. הוא עושה, אבל מה בדיוק הוא עושה?! הוא לא גורם להתגעגע פחות, הוא לא מקל על הכאב, בינתיים הוא רק מעצבן. הוא מבלבל וגורם לך להרגיש שמה שאתה צריך זה לעזוב את הכל ולהמשיך איתו לאן שהוא לוקח אותך. הוא מכריח אותך להתמודד עם מצבים שאתה אפילו לא יודע איך להתחיל להתמודד . הזרימה המתמדת של הזמן לא נותנת אפילו רגע קטן של מנוחה לעצור ולהבין מה קרה.

ומה הזמן כן עושה? הוא גורם לכאב להיות פחות נקודתי אבל הרבה יותר רחב. מכאב חד ומפלח כמו סכין לכאב עמום וכבד יותר שמלווה אותך כל הזמן. מה הייתי נותן כדי להיות עוד רגע אתך....

אני .dreamer אני משחק עם המחשבה שיום אחד אנחנו נתגבר על הדבר הכל כך חזק הזה שנקרא "זמן" אבל כרגע הוא חזק ממני וכל עוד הוא קיים אני אמשיך לחלום, לאהוב ולהתגעגע. אוהב, Joe

17/8/06

יום הולדת

מזל טוב חביבי! עד 120 כבר אי אפשר לאחל לך. הייתי אצל אמא שלך היום, אכלנו בסנדוויציה בבן גוריון ואחר כך ישבנו אצלך משהו כמו שלש שעות. קשקשנו ודברנו וריכלנו על כולם. פתאום היה לי פלאש באק לשיחות הארוכות שלנו. היה אדיר! המשכתי דרומה, עצרתי בכפר אביב אצל אבא שלך. ואם מקודם קיבלתי פלאש באק אצלו משהו ממש סינוור אותי. הוא כל כך הזכיר אותך, אמר בדיוק מה שאתה היית אומר באותו חתך דיבור ועם אותן תנועות גוף. ההרגשה הזו לבקר את שני ההורים שלך היא חוויה מיוחדת. אפשר לקחת מכל אחד מהם משהו ולקבל הרגשה שקצת היית איתי היום.

ובענין היום הולדת שלך, חשבתי על מנהג חדש. קשה לי לקרוא לו מנהג אבל הרעיון הוא שבכל יום הולדת שלך אני אקנה משהו קטן שהיה משמח אותך. השנה "קיבלתי" חולצה לאופניים – אדום בוהק. יצאתי לחנוך אותה בסיבוב שאיפת אויר כמו שעשינו פעם. שנינו, ב- 2 בלילה בזמן שהחברה בפאב.

חוץ מזה חבר יקר, אני מתגעגע המון. אני מתחיל להבין שניהול היום יום אפשרי בלעדיך רק שהוא הרבה יותר דל, הרבה פחות פיקנטי ומאד בודד. אוהב, Joe