Home
back

 

γεμα

 

                                                                                                 
 

פגישה קצרה

 

 

לא יכולתי אז לדעת ובטח לא לחזות

שאתה תחזור אליי מן הנצח לעוד כמה שניות,

בהתחלה הייתי המום:"כיצד זה חזרת אחי, מן הכלום"?

אתה ענית לי תשובה לקונית-לא ברורה,

שלאחריה הכל היה בסדר לכאורה,

כאילו לא היית שם חצי שנה, ואין סיכוי שתעלה בחזרה,

אז ישבתי שם וחייכתי עם כל תנועה-מחווה–הוויה מוכרת שלך,

שהפכו בעיני למרגשות נורא,

פתאום פקחתי עיני מוכה תדהמה ממה שאירע,

מנסה להתרגל למציאות ההגיונית-הקודרת-הקרה,

תוך ששפתיי ממלמלות :"תודה שבאת לפגישה קצרה".